רשלנות רפואית – כל מה שחשוב לדעת

3d-rendering-magnifier-newspaper-scaled

מבוא

רשלנות רפואית היא מושג משפטי המתאר מצב בו צוות רפואי או מוסד רפואי לא פעלו בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. בעוד שהרפואה אינה מדע מדויק וטעויות יכולות לקרות, רשלנות רפואית מתייחסת למצבים בהם הטעות חורגת מהסביר והמקובל ברפואה המודרנית.

יסודות הרשלנות הרפואית

בבסיס כל תביעת רשלנות רפואית עומדים ארבעה יסודות הכרחיים שיש להוכיח. ראשית, נדרש להראות כי התקיימה חובת זהירות של הצוות הרפואי כלפי המטופל – חובה זו נוצרת מעצם הקשר הטיפולי שבין הרופא למטופל. שנית, יש להוכיח כי הייתה הפרה של חובת הזהירות, כלומר שהצוות הרפואי סטה מסטנדרט הטיפול המקובל ולא פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות. היסוד השלישי הוא הוכחת נזק ממשי שנגרם למטופל – בין אם פיזי, נפשי או כלכלי. לבסוף, ועל מנת להשלים את התמונה המשפטית, יש להראות כי קיים קשר סיבתי ישיר בין ההתרשלות הרפואית לבין הנזק שנגרם, כלומר שהנזק נבע באופן ישיר מההתנהלות הרשלנית. רק כאשר כל ארבעת היסודות הללו מתקיימים, ניתן לבסס תביעת רשלנות רפואית.

מה יכול להיחשב כרשלנות רפואית?

רשלנות רפואית יכולה להתבטא במגוון רחב של תחומים בטיפול הרפואי. בתחום האבחון, רשלנות עשויה לכלול מצבים בהם הצוות הרפואי נמנע מביצוע בדיקות חיוניות, מתעלם מתסמינים משמעותיים, מפענח באופן שגוי בדיקות, או מתעכב באופן בלתי סביר באבחון מחלה. בהיבט הטיפולי, רשלנות יכולה להתבטא בטעויות במתן תרופות, בביצוע לקוי של פרוצדורות רפואיות, בהיעדר מעקב נאות אחר מצב המטופל, או באי-הפניה לייעוץ מומחה כאשר המצב מחייב זאת. בתחום התקשורת והמידע הרפואי, רשלנות עשויה לכלול מקרים של אי-מתן הסבר מספק על הטיפול המוצע, היעדר תיעוד רפואי מסודר, כשלים בהעברת מידע חיוני בין הגורמים המטפלים, או אי-קבלת הסכמה מדעת מהמטופל לפני ביצוע פרוצדורות רפואיות משמעותיות.

סוגים נפוצים של רשלנות רפואית

טעויות באבחון

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי, מטופלת בת 42 הגיעה למיון עם כאבים בחזה. הצוות הרפואי אבחן ב"טעות" צרבת ושחרר אותה לביתה, כשלמעשה היא הייתה בעיצומו של אירוע לבבי. כעבור שעות ספורות חזרה למיון במצב קשה עם נזק בלתי הפיך לשריר הלב. בית המשפט קבע כי התעלמות מגורמי הסיכון והיעדר ביצוע בדיקות בסיסיות היוו רשלנות.

טעויות בטיפול תרופתי

באחד המקרים הקשים, תינוקת בת שנה קיבלה מינון כפול של תרופה בבית החולים עקב כשל בתקשורת בין הצוות הסיעודי במשמרת. התינוקת סבלה מנזק כבדי חמור. בית המשפט קבע כי היעדר בדיקה כפולה של המינון והיעדר תיעוד מסודר מהווים רשלנות חמורה.

רשלנות בניתוחים

במקרה אחר, מנתח השאיר בטעות כלי ניתוח בבטן המטופל. הטעות התגלתה רק לאחר שהמטופל סבל מכאבים עזים וזיהום. בית המשפט קבע כי אי-ביצוע ספירת כלים בסוף הניתוח מהווה סטייה בוטה מהפרוטוקול הניתוחי המקובל.

רשלנות במעקב היריון ולידה

זוג הורים תבע בית חולים לאחר שבמהלך מעקב ההיריון לא אובחן מום חמור בלב העובר, למרות שהיה ניתן לראותו בבירור בסקירת המערכות. בית המשפט קבע כי הרופא המבצע התרשל בביצוע הבדיקה ובפענוח הממצאים.

רשלנות בטיפול דחוף

מטופל הגיע למיון עם חבלת ראש לאחר נפילה. למרות תסמינים מחשידים, לא בוצעה בדיקת CT מיידית. כעבור שעות התדרדר מצבו עקב דימום תוך-מוחי. בית המשפט קבע כי העיכוב בביצוע ההדמיה היווה רשלנות, שכן פרוטוקולים רפואיים קיימים קובעים בפירוש שבמטופל עם רקע חבלתי דומה נדרש בירור הדמיתי דחוף.

תחומים ספציפיים של רשלנות רפואית

אי-קבלת הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה

רופא ביצע פרוצדורה רפואית מבלי להסביר למטופל את הסיכונים הכרוכים בה. למרות שהפרוצדורה בוצעה באופן תקין, המטופל סבל מסיבוך שלא ידע על קיומו. בית המשפט פסק פיצויים בגין פגיעה בזכות הבסיסית לקבל החלטה מושכלת, שכן לו היה המטופל מודע לסיכונים – ייתכן והיה משנה את גישתו לטיפול.

במקרה נוסף, רופא שיניים ביצע טיפול שורש מורכב מבלי ליידע את המטופלת על אפשרות של פגיעה עצבית קבועה. כשהסיבוך התרחש, נקבע כי היעדר ההסבר המוקדם מהווה רשלנות.

רשלנות בתיעוד רפואי

תביעה מעניינת עסקה במקרה בו רישום רפואי לקוי הוביל לטעות בטיפול. המטופל סבל מאלרגיה חמורה לתרופה מסוימת, אך הדבר לא תועד כראוי ברשומה הרפואית. כשקיבל את התרופה, פיתח תגובה אנפילקטית קשה.

איחור באבחנה וטעויות אבחנתיות

מקרה מצער נדון בבית המשפט כאשר מטופלת בת 35 התלוננה במשך חודשים על כאבי בטן עזים. הרופא המטפל אבחן שוב ושוב גסטרואנטריטיס או תסמיני מעי רגיז ולא הפנה לבדיקות נוספות למרות החמרה בתסמינים. רק כעבור שמונה חודשים, כשהגיעה למיון במצב קשה, התגלה גידול מתקדם במעי הגס. בית המשפט קבע כי העיכוב באבחנה, שנבע מהיעדר בירור מעמיק של התסמינים המתמשכים, היווה רשלנות חמורה שפגעה משמעותית בסיכויי ההחלמה של המטופלת.

העדר הפניה לבדיקות נוספות ולבירור נדרש

במקרה אחר, מטופל בן 50 פנה לרופא המשפחה עם תלונות על כאבי ראש חזקים וטשטוש ראייה. הרופא הסתפק במתן משככי כאבים ולא הפנה לבדיקת CT דחופה כמתבקש. שבועיים לאחר מכן, המטופל עבר אירוע מוחי משמעותי שהיה ניתן למנוע אילו היה מתבצע אבחון מוקדם של מפרצת מוחית שהתגלתה מאוחר מדי. בית המשפט קבע כי אי-ביצוע הבירור הנדרש היווה התרשלות חמורה.

כשלים במעקב רפואי

תיק משמעותי עסק במטופלת שעברה ניתוח להסרת גידול ושוחררה למעקב. למרות בדיקות דם שהראו ערכים חריגים במעקב, הרופא לא זימן אותה לבדיקות נוספות ולא העמיק את הבירור. כשהתגלתה הישנות המחלה כעבור שנה, היא כבר הייתה בשלב מתקדם. בית המשפט קבע כי כשל במעקב הרפואי והיעדר תגובה לערכים החריגים מהווים רשלנות.

התעלמות מתוצאות בדיקות חריגות

במקרה נוסף, מטופל ביצע בדיקות דם שגרתיות שהראו ספירת דם חריגה. התוצאות תויקו בתיק הרפואי אך איש מהצוות לא פעל בעניין או יידע את המטופל. כעבור חצי שנה אובחן המטופל עם לוקמיה (סרטן הדם) בשלב מתקדם. בית המשפט קבע כי ההתעלמות מתוצאות חריגות ואי-נקיטת פעולה מתאימה מהווים רשלנות רפואית חמורה.

טיפול לא מתאים למצב הרפואי

דוגמה מעניינת עסקה במטופלת שטופלה במשך שנים בתרופה לדלקת פרקים, למרות שסבלה מתופעות לוואי קשות. בדיעבד התברר כי האבחנה הייתה שגויה מלכתחילה והטיפול גרם לנזק כלייתי. בית המשפט קבע כי היעדר הערכה מחודשת של האבחנה והטיפול, למרות סימנים ברורים לאי-התאמה, מהווה רשלנות.

אי-שיתוף מומחים נוספים

באחד המקרים, רופא משפחה טיפל במטופל עם פצע מורכב ברגל שלא הגליד במשך חודשים. למרות החמרה במצב, הרופא לא הפנה למומחה כירורג כלי דם או למומחה לריפוי פצעים. כתוצאה מכך, התפתח זיהום חמור שהצריך אשפוז ממושך. בית המשפט קבע כי אי-הפניה לייעוץ מומחה במצב מורכב מהווה רשלנות.

כשלים בהעברת מידע בין מטפלים

מקרה חמור עסק במטופל שעבר בין מחלקות בבית החולים, כאשר מידע קריטי על רגישות לתרופה מסוימת לא תועד ולא הועבר כראוי. כתוצאה מכך, קיבל המטופל את התרופה ופיתח תגובה אלרגית קשה. בית המשפט קבע כי כשל בהעברת מידע רפואי חיוני בין הצוותים המטפלים מהווה רשלנות.

זכויות המטופל במקרה של חשד לרשלנות

כאשר מתעורר חשד לרשלנות רפואית, חיוני שהמטופל יפעל במהירות ובשיטתיות להגנה על זכויותיו. ראשית, חשוב לשמור תיעוד מפורט ומסודר של כל הקשור לטיפול הרפואי – החל מתאריכים ושעות של טיפולים, דרך שמות אנשי הצוות המטפל, ועד להעתקים של כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. במקביל, מומלץ לפנות לקבלת חוות דעת רפואית נוספת ולהתייעץ עם צוות מקצועי המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, תוך שמירה על תקשורת מסודרת ומתועדת עם הצוות המטפל הנוכחי. איסוף מידע שיטתי ופנייה מוקדמת לייעוץ מקצועי הם המפתח להגנה אפקטיבית על זכויות המטופל.

סיכום

רשלנות רפואית היא נושא מורכב הדורש בחינה מעמיקה של כל מקרה לגופו. חשוב להבין שלא כל טעות או תוצאה לא רצויה מהווה רשלנות. עם זאת, כשמתעורר חשד סביר לרשלנות, חשוב לפעול במהירות ובנחישות להגנה על זכויותיכם. שמירה על תיעוד מסודר, קבלת ייעוץ מקצועי מתאים והכרת זכויותיכם הם המפתח להתמודדות נכונה עם מקרים של רשלנות רפואית.

הערה חשובה: המידע המובא במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני. בכל מקרה של חשד לרשלנות רפואית, מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי.

לשיתוף הכתבה:

פנו אלינו לייעוץ ראשוני ללא עלות

ד"ר נופר אליה

חוויתם רשלנות רפואית?
זקוקים לייעוץ דחוף?

לקראת תביעה משפטית או בירור המקרה? צרו איתנו קשר להתייעצות ראשונית ללא עלות

כתבות ומאמרים רלוונטים
מה זה רדיולוגיה?

רדיולוגיה היא תחום רפואי המתמקד באבחון מחלות ובפציעות בעזרת הדמיה רפואית. רדיולוגים משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות, כמו רנטגן (X-RAY), CT, MRI ואולטרסאונד (US), כדי לספק תמונה מפורטת של איברי הגוף הפנימיים.

קרא עוד
בדיקת CT בטן

למה מבצעים בדיקת CT בטן? בדיקת CT בטן היא שיטת הדמיה מתקדמת שמשתמשת בקרני רנטגן כדי ליצור תמונות מפורטות של איברי הבטן, כלי הדם והרקמות הרכות. הבדיקה מבוצעת כאשר יש

קרא עוד

חוששים שחוויתם רשלנות רפואית?
לשיחת ייעוץ ללא עלות