מבוא
ניתוח הוא הליך רפואי מורכב הטומן בחובו סיכונים מובנים. אולם, ישנו הבדל משמעותי בין סיבוך ניתוחי מוכר לבין רשלנות רפואית במהלך ניתוח. בעוד שסיבוכים מסוימים הם בגדר סיכון ידוע ומוכר, רשלנות מתרחשת כאשר הצוות המנתח סוטה מסטנדרט הטיפול המקובל ומתרשל בחובת הזהירות כלפי המטופל.
שלבים קריטיים בהם עלולה להתרחש רשלנות
טרום ניתוח
- אי-ביצוע בדיקות מקדימות נדרשות
- העדר הערכה מספקת של סיכונים
- אי-קבלת הסכמה מדעת מלאה
- טעות בהכנת המטופל לניתוח
במהלך הניתוח
- טעויות בטכניקה הניתוחית
- החלטות שגויות בזמן אמת
- בעיות בתקשורת בין חברי הצוות
- כשלים בסטריליזציה
לאחר הניתוח
- מעקב לקוי אחר החלמת המטופל
- זיהוי מאוחר של סיבוכים
- שחרור מוקדם מדי
- היעדר הנחיות מתאימות למטופל
סוגים נפוצים של רשלנות בניתוחים
השארת חפצים זרים בגוף המטופל
אחד המקרים המובהקים של רשלנות ניתוחית התרחש בבית חולים מרכזי, כאשר בבטנה של מטופלת התגלתה מספריים כירורגית שנשכחה במהלך ניתוח בטני. המטופלת סבלה מכאבים עזים וזיהום במשך שבועות עד שהתגלתה הסיבה. בית המשפט קבע כי אי-ביצוע ספירת כלים בסיום הניתוח מהווה רשלנות חמורה.
פגיעה באיברים סמוכים
במקרה אחר, במהלך ניתוח לכריתת כיס מרה, המנתח פגע בצינור המרה המשותף. למרות שזהו סיבוך מוכר, בית המשפט קבע כי מדובר ברשלנות מכיוון שהמנתח לא זיהה את הפגיעה במהלך הניתוח ולא תיקן אותה מיד, מה שהוביל לסיבוכים חמורים ולניתוחים נוספים.
טעויות בהרדמה
תביעה קשה עסקה במקרה בו מטופל התעורר במהלך ניתוח בטני בשל מינון לא מספק של חומרי הרדמה. המטופל חווה את כל הכאב אך לא יכול היה לתקשר זאת לצוות. נקבע כי המרדים התרשל במעקב אחר עומק ההרדמה ובניטור מצב המטופל.
ניתוח באתר לא נכון
מקרה שזעזע את מערכת הבריאות התרחש כאשר מנתח ביצע ניתוח בברך שמאל במקום בברך ימין. הטעות התגלתה רק בסיום הניתוח. בית המשפט קבע כי אי-ביצוע הליך "פסק זמן" לוידוא פרטי הניתוח מהווה רשלנות חמורה.
היעדר מעקב בתקופה שלאחר הניתוח
במקרה נוסף, מטופלת שעברה ניתוח בטני פיתחה דימום פנימי בשעות שלאחר הניתוח. למרות סימנים מחשידים, הצוות לא זיהה את המצב בזמן והמטופלת נזקקה לניתוח חירום נוסף. בית המשפט קבע כי היעדר ניטור מספק בתקופה הקריטית שלאחר ניתוח מהווה רשלנות.
דוגמאות למקרים של רשלנות ניתוחית
ניתוחים פלסטיים – במקרה של ניתוח אף אסתטי, המנתח ביצע רזקציה מוגזמת של סחוס האף שהובילה לקריסת האף ולבעיות נשימה. בית המשפט קבע כי המנתח לא הפעיל שיקול דעת סביר ולא התחשב במבנה האנטומי הייחודי של המטופלת.
ניתוחים בריאטריים – תביעה משמעותית עסקה במטופל שעבר ניתוח שרוול קיבה, כאשר המנתח לא זיהה דליפה בקו התפירה. העיכוב באבחון הדליפה הוביל לזיהום חמור ולאשפוז ממושך בטיפול נמרץ.
ניתוחי עיניים – במקרה של ניתוח להסרת ירוד (קטרקט), המנתח פגע ברשתית במהלך הניתוח. בית המשפט קבע רשלנות לא בשל הפגיעה עצמה, אלא בשל העובדה שהמנתח לא עצר את הניתוח כשנתקל בקשיים טכניים.
סימנים מחשידים לרשלנות לאחר ניתוח
בתקופה שלאחר ניתוח, חשוב להיות ערניים למספר סימנים העשויים להצביע על רשלנות רפואית אפשרית. כאבים חריגים בעוצמתם שאינם מתיישבים עם מהלך החלמה רגיל, זיהומים עקשניים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי המקובל, סיבוכים שהצוות הרפואי מתקשה להסביר את מקורם, או תוצאות ניתוח השונות באופן מהותי מאלו שהובטחו למטופל – כל אלה עשויים להצביע על בעיה בהליך הניתוחי או בטיפול שלאחריו. במקרים כאלה, חשוב לפנות מיד לצוות המטפל ובמידת הצורך לקבל חוות דעת רפואית נוספת.
סיכום
רשלנות רפואית בניתוח יכולה להיות בעלת השלכות הרות גורל על חיי המטופל. חשוב להבין את ההבדל בין סיבוך מוכר לבין רשלנות, ולדעת כיצד להתמודד במקרה של חשד לרשלנות. המפתח הוא בהכנה מוקדמת, הבנת הסיכונים, ופנייה מיידית לייעוץ מקצועי כאשר מתעורר חשד לרשלנות.
