גידול מוחי הוא רקמת תאים בלתי תקינה במוח, אשר גדלה ומתחלקת ללא בקרה. גידולים מוחיים נחלקים בראש ובראשונה לגידולים ראשוניים ושניוניים. גידול מוחי ראשוני מתפתח מתאי המוח עצמם ועשוי להופיע בכל מקום במוח ולרוב אינו שולח גרורות לאיברים אחרים מחוץ למוח. לעומתו, גידול שניוני מקורו מגידול סרטני אחר בגוף (כמו שד, ריאות, עור ועוד) אשר התפשט מאתר המקור והגיע לרקמת המוח, לכן ניתן לכנות אותו 'גרורה מוחית'. שכיחות הגידולים משתנה בין גילאים שונים, בעוד שבילדים גידולים ראשוניים נפוצים יותר מגרורות מוחיות, במבוגרים דווקא גרורות נפוצות הרבה יותר.

סטטיסטיקה של גידולים מוחיים

כ-10-30% מחולי הסרטן המבוגרים עלולים לפתח גרורות מוחיות במסגרת מחלתם, בעוד שבילדים האחוזים נעים בין 6-10%. סרטן ריאה הוא הגידול הנפוץ ביותר ששולח גרורות למוח. שכיחות הגרורות המוחיות נמצאת במגמת עליה, הן בשל פיתוח אמצעי אבחנה מתקדמים יותר והן בשל פיתוח טיפולים יעילים יותר לחולי הסרטן והארכת תוחלת חייהם. מטרת הטיפול בגרורות מוחיות היא הקלה על תסמיני הלחץ שיוצרת הגרורה על רקמת המוח ולהאריך את תוחלת החיים של המטופל. סוג הטיפול נקבע בהתאם לאופי הגידול, גודלו, מספר הגרורות ומיקומן, מידת התפשטות הגידול החוץ-מוחי והמצב הרפואי של המטופל. טיפולים אפשריים כוללים ניתוח לכריתת הגרורה, טיפול בטכניקת קרינה ממוקדת (SRS= stereotactic radiosurgery), קרינה כלל מוחית (WBRT) או טיפול תרופתי.  

סוגי גידולים ראשוניים והטיפול הנדרש בהם

ישנם סוגים רבים של גידולי מוח ראשוניים, אשר לרוב מכונים על שם תא המקור ממנו התפתחו. עם זאת, לעתים לא ניתן לקבוע את המקור המדויק של הגידול. חשוב לציין, שלא כל הגידולים הראשוניים ממאירים וישנם לא מעט גידולים שפירים, כלומר, גידול שלרוב גדל לאט וללא פוטנציאל התפשטות לרקמות מסביבו או ליתר הגוף. במרבית הגידולים הראשוניים הגישה הטיפולית כוללת הסרה ראשונית של הגידול בניתוח, ובגידולים ממאירים אף טיפולים משלימים לפני או אחרי הניתוח בקרינה וכימותרפיה. חשוב לציין שבחלק מהגידולים השפירים שאינם גורמים לתסמינים נוירולוגיים, ניתן לטפל בגישה שמרנית של מעקב קליני והדמיתי בלבד, ללא התערבות ניתוחית.

גליומה (Glioma)-

גידול שמקורו בתאי הגליה, תאים נפוצים במוח ומערכת העצבים המרכזית, אשר תפקידם להקיף ולתמוך בתאי העצב במוח. כ-33% מגידולי המוח הם גליומות. ישנם סוגים רבים של גליומות:

אסטרוציטומה-

גידול שפיר שמופיע בילדים ומבוגרים צעירים.

גליובלסטומה-

גידול ממאיר ואגרסיבי שנוטה לגדול ולהתפשט לרקמות אחרות במהירות. לרוב מופיע בין גילאי 50-70, יותר בגברים.

מדולובלסטומה-

גידול ממאיר שמתפתח בצרבלום, לרוב בילדים, אך מגיב היטב לקרינה וכימותרפיה.

אוליגודנדרוגליומה-

גידול ממאיר המתפתח מתאי גליה מייצרי מיאלין, הרקמה העוטפת את סיבי העצבים. הגידול עשוי להתפתח באיטיות או להתפתח בקצב מהיר מאוד.

אפנדימומה-

גידול ממאיר נדיר שעשוי להופיע בכל חלקי המוח או חוט השדרה, בעיקר בילדים.

מנינגיומה-

הגידול הראשוני הנפוץ ביותר, גידול שפיר שמקורו בקרומי המוח (meninges) המקיפים את המוח מתחת לגולגולת ומגנים עליו.

גידול באזור בלוטת האצטרובל (pineal tumor)-

גידול ממאיר ועמוק שעלול לגרום להידרוצפלוס (הצטברות נוזלים במוח בשל חסימת הניקוז).

קרניופרינגיומה-

גידול שפיר המופיע בעיקר בילדים. מקורו בסמוך לבלוטת יותרת המוח שנמצאת בסמוך לבסיס המוח, בקרבת עצבי הראייה. על כן, הוא עשוי לגרום לבעיות ראייה והפרעות הורמונליות.

לימפומה של מערכת העצבים המרכזית-

גידול ממאיר ונדיר שמקורו ברקמה הלימפטית, המהווה חלק ממערכת החיסון.

שוואנומה-

גידול נדיר, בד"כ שפיר המופיע לרוב במבוגרים ומקורו במעטפת העצבים. הסוג הנפוץ ביותר פוגע בעצב השמיעה (העצב קרניאלי ה-8) ומכונה ‘acoustic neuroma’.

קיימים גידולים רבים נוספים ובהם: כורדומה, גנגליוציטומה, גידולי Glomous jugulare, אדנומה היפופיזרית, המנגיובלסטומה, Rhabdoid tumor, נוירופיברומה ועוד.

תהליך האבחנה של גידולי מוח

החשד לקיומו של גידול מוחי עשוי לעלות בעקבות תלונות רפואיות כגון: כאבי ראש, שינויים קוגניטיביים, פרכוסים, שבץ מוחי, בחילות והקאות וחסרים נוירולוגיים שונים כמו שינויי ראייה, שינויי תחושה, חולשה או שיתוק באחד או יותר מצדי הגוף, חוסר יציבות ועוד. אלו עשויים להתפתח בהדרגתיות או תוך פרק זמן קצר מאוד, כתלות בסוג הגידול, מיקומו וקצב גדילתו. בסופו של דבר אבחנת הגידול דורשת הדמיה מוחית, כאשר האמינה ביותר היא MRI מוחי עם הזרקת חומר ניגוד. במטופלים עם נגע גידולי בודד במוח, בד"כ תבוצע גם ביופסיה מהנגע (לרוב במסגרת ניתוח להסרתו) על מנת לאבחן את סוג הגידול, במיוחד כשאין עדות לגידול נוסף במיקום אחר בגוף. לעתים רחוקות, יהיה אף צורך לבצע בדיקת ניקור מתני (LP) כאמצעי לקביעת מידת התפשטות הגידול ע"י איתור תאים סרטניים בנוזל מוחי-שדרתי המקיף את המוח וחוט השדרה (CSF).

אתגרים בניתוח מוח להסרת גידולים

כאמור, מרכיב משמעותי בטיפול בגידול מוחי הוא ניתוח להסרת הגידול. קיימות מספר טכניקות לביצוע הניתוחים, העיקריות שבהן הן קרניוטומיה (השיטה הנפוצה ביותר, במסגרתה מסירים חלק מהגולגולת ומחזירים בסיום הניתוח) או ניתוח אנדוסקופי (כניסה למוח בעזרת צינור דק עם מצלמה וכלים ניתוחיים בקצהו). נוירוכירורגים – מנתחי מוח וחוט שדרה, עומדים מול אתגרים רבים באותן הפרוצדורות. ראשית, חשוב לזכור שמדובר בפרוצדורה פולשנית באחת הרקמות הרגישות והקריטיות ביותר בגוף. מכאן, שניתוח טומן בחובו סיכון לפגיעה בלתי הפיכה במבנים מוחיים שעלולים לגרום לפגיעות נוירולוגיות קבועות. על אחת כמה וכמה, כאשר הגידול ממוקם בקרבת אזורים מוחיים חיוניים האחראיים על תפקודים קריטיים כמו דיבור, ראייה, תנועה ועוד. לכן, על המנתח להיות זהיר במיוחד ומיומן על מנת להימנע מפגיעה באותם המבנים.
כמו כן, לעתים הגישה הניתוחית עשויה להיות מורכבת בשל מיקום הגידול והמבנים הסמוכים לו. לא תמיד קיימת גישה ישירה לגידול, כך שלעתים קרובות נדרש לבצע חתכים מדויקים מאוד ברקמת המוח כדי להסיר את הגידול באופן בטוח, ללא נזק.
מעבר לפוטנציאל הנזק והקושי במציאת גישה כירורגית בטוחה, קיים גם אתגר להסיר את הגידול בשלמותו. גודל ומיקום הגידול, כמו גם גידול שנוטה להתפשט, עשויים להקשות על הסרה מלאה. לא פעם קיים קושי להבחין בין רקמה בריאה לממאירה במהלך הניתוח, וכך להשאיר חלק מרקמת הגידול.  

אתגר נוסף בניתוחים אלו הוא הסיכון לדימום תוך מוחי במהלך הניתוח או בעקבותיו בעקבות פגיעה בכלי דם. פגיעה ברקמת המוח עלולה לגרום לדימום מסוכן, במידה וקיימים כלי דם גדולים או רגישים ברקמה. על המנתח להיות מיומן בוויסות דימומים במהלך הניתוח ומניעת דימומים אחריו.

מרכזים רפואיים מובילים בעולם לניתוחים להסרת גידולים מוח

מרכזים רבים ברחבי העולם עוסקים בניתוחים להסרת גידולים מוחיים. ביניהם, מספר מרכזים מובילים בארה"ב: Mayo Clinic, Cleveland Clinic, Johns Hopkins Hospital, UCSF Medical Center. מרכזים מובילים נוספים נמצאים במדינות כמו בריטניה (The National Hospital for Neurology and Neurosurgery at UCLH), גרמניה (Charité – Universitätsmedizin Berlin), קנדה (The Krembil Neuroscience Centre at Toronto Western Hospital) ושוודיה (Karolinska University Hospital).

מדוע חשוב לפנות לרופא מומחה בתחום

דרושים ידע, מיומנות והכשרה מיוחדת לביצוע אופטימלי של ניתוחי מוח וניתוחים להסרת גידולים מסוימים בפרט. יותר מכל, בשל הרגישות והסיכון הגבוה הכרוך בניתוחים מסוג זה, עדיף לקבל טיפול אצל נוירוכירורג מנוסה ומוביל בתחום הסרת הגידולים על מנת להבטיח את הטיפול הטוב ביותר ולמזער את הסיכון הפוטנציאלי. נוירוכירורגים מומחים בהסרת גידולי מוח הם בעלי הניסיון הרב ביותר בהסרת גידולים מורכבים, גם בגישות כירורגיות מורכבות. רופא מומחה בתחום ביצע מאות ואלפי ניתוחים להסרת גידולים מסוגים שונים, ניסיון אשר מקנה לו יתרון משמעותי בזיהוי וטיפול באתגרים ייחודיים כדי לאפשר הסרה מקסימלית של הגידול עם מינימום נזק לטווח הרחוק. כמו כן, סביר שנוירוכירורג מומחה ומוביל בתחום, חשוף לחזית הטכנולוגיה בתחום ואף מיישם טכניקות כירורגיות חדשניות ומתקדמות שמקטינות את הסיכון ומשפרות את תוצאי הניתוח.

לקראת התייעצות לקבלת חוות דעת נוספת מרופא מומחה בחו"ל?

אנו חברת אופידוקס בניהולה של ד"ר אליה, מציעים שירותי תרגום רפואי מקצועיים. צוות התרגום הרפואי כולל בוגרי לימודי רפואה המבינים את השפה והטרמינולוגיה הרפואית לעומקה, אנו יכולים לספק תרגומים מדויקים ומקצועיים של כל סוגי המסמכים הרפואיים. בין היתר, הצוות מתמחה בתרגום תיקים רפואיים, סיכומי מחלה, בדיקות גנטיות, והמלצות לטיפול ממומחים בינלאומיים בתחומים שונים, כגון גידולי מוח וניתוחים מורכבים. השירות מאפשר העברת מידע רפואי חשוב ללא חסמי שפה, ותורם להבנה מלאה ולקבלת החלטות מושכלת לגבי ההמשך הטיפולי. בריאות שלמה. להזמנת תרגום רפואי

ביבליוגרפיה

1. Wong, E.T. Wu, J.K. (2023). Overview of the clinical features and diagnosis of brain tumors in adults. https://www.uptodate.com/contents/overview-of-the-clinical-features-and-diagnosis-of-brain-tumors-in-adults?search=brain+tumors&source=search_result&selectedTitle=1%7E150&usage_type=default&display_rank=1
2. Shih, H.A. (2023). Overview of the treatment of brain metastases. https://www.uptodate.com/contents/overview-of-the-treatment-of-brain-metastases?search=complications%20brain%20surgery&source=search_result&selectedTitle=1%7E150&usage_type=default&display_rank=1#H3041306385
3. Shih, H.A. (2022). Epidemiology, clinical manifestations, and diagnosis of brain metastases. https://www.uptodate.com/contents/epidemiology-clinical-manifestations-and-diagnosis-of-brain-metastases?search=brain%20metastases%20epidemiology&source=search_result&selectedTitle=1%7E150&usage_type=default&display_rank=1
4. Van den Bent, M. (2023). Treatment and prognosis of IDH-mutant, 1p/19q-codeleted oligodendrogliomas in adults. https://www.uptodate.com/contents/treatment-and-prognosis-of-idh-mutant-1p-19q-codeleted-oligodendrogliomas-in-adults?search=oligodendroglioma%20therapy&sectionRank=3&usage_type=default&anchor=H15&source=machineLearning&selectedTitle=1%7E44&display_rank=1#H15
5. Upadhyaya, S.A. Tinkle, C. (2023). Intracranial ependymoma and other ependymal tumors. https://www.uptodate.com/contents/intracranial-ependymoma-and-other-ependymal-tumors?search=ependymoma&source=search_result&selectedTitle=1%7E50&usage_type=default&display_rank=1#H21
6. Johns Hopkins Medicine (2024). Brain Tumor types. Retrieved from https://www.hopkinsmedicine.org/health/conditions-and-diseases/brain-tumor/brain-tumor-types
7. American Association of Neurological Surgeons (2024). Brain Tumors. Retrieved from https://www.aans.org/en/Patients/Neurosurgical-Conditions-and-Treatments/Brain-Tumors
8. Mayo Clinic (April 2023). Brain tumor. Retrieved from https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/brain-tumor/diagnosis-treatment/drc-20350088